החיים ברוסיה

הבלוג שלי על רוסיה והחיים ברוסיה יאפשר לכם לקבל מידע הקשור למדינה הזאת בצורה מדויקת ואמינה. כאן התווספו עובדות מעניינות שהן בהכרח שוות את תשומת הלב שלכם על רוסיה. אמיתיות, הגינות, ואובייקטיביות — הן העקרונות הבסיסיים שאחזתי בהם במשך הקמת האתר הנ»ל. המטרה שהלכתי אחריה כשהקמתי את האתר היא לספק מידע אמיתי על המצב במדינה למי שמתעניין על כך.

לקראת שנות ה-90, בזמן הקמת הסידור המחודש במדינה, היתה להרבה אזרחי רוסיה תקווה גדולה מכמה סוגים. התקווה מהסוג שחיי הבן אדם הפשוט ברוסיה אולי ישתפרו. התקווה מהסוג לראות את הקץ להפקרות ושחיתות במדינה. התקווה מהסוג עלייתו של שלטון אחראי והגון לממשלה. התקווה מהסוג שהחיים יהפכו להיות יותר חופשיים, עצמאיים ובטוחים. התקווה לחלוקה הוגנת ונכונה של הרכוש הממשלתי של ברית המועצות לשעבר בין אזרחיה. אך לרוב התקוות אלה ותקוות אחרות של אזרחי רוסיה לא היה סיכוי להתממש ולהפוך למציאות.

במקום התקווה המתגשמת חדרו לארץ רוסיה עוני, רעב, הרס, אבטלה, שוד, שחיתות, רצח עיתונאים וסוגים אחרים חדשים של הפקרות.

מאז שנות התשעים עברו כמה עשורים. אז מה רוסיה מהווה עכשיו? איזה שינויים חלו ברוסיה ואילו שינויים קורים ממש עכשיו במצב המדינה וחיי אזרחייה? ומה באמת מהווים החיים ברוסיה של פוטין?

רמת איכות החיים של רוב אוכלוסיית המדינה עלתה משמעותית בהשוואה לשנות התשעים. אך צריך להבין — בשנות התשעים רוב האזרחים נמצאו מתחת לקו העוני. ובכל זאת, אפילו עכשיו יש בעיות כלכליות רבות אצל הרבה אזרחי רוסיה. משכורות נמוכות, פנסיה המשולמת לאזרחים ותיקים גורמת להם לעוני כבד, על מלגות לסטודנטים ותלמידים ברוסיה לא כדאי לדבר בכלל מרוב שהם נמוכות. ובאותו זמן המחירים על מצרכים בסיסיים רק עולים ועולים. בנוסף, חובה גם לשלם חשבונות מים, חשמל וגז. ואם נזכיר את האזרח הוותיק, הוא חייב לממן לעצמו גם תרופות, כשלרוב הפנסיונרים הכסף לא מספיק אפילו על אוכל ועל חשבונות. האם ראיתם אזרח ותיק בכניסה לרכבת פושט יד לתרומה? זה מחזה נורא עצוב.

החוק ברוסיה הוא עדיין מיוחד במינו. חוקים ברוסיה הם בעצם הכלי של השלטון שמיועד להעניש לפני הכל. לאזרחים שמקפידים לשמור חוקים כמעט בלתי אפשרי להשיג את הגנת הזכויות שלהם לפי חוק. אף על זכויות אדם ברוסיה לא מגינים כלל. הקונסטיטוציה מכילה סעיפים שמופרים באופן קבוע וזה נתפס כנורמה. יותר מכל, העם הרוסי ככל הניראה נהנה מזה. התרגל העם הרוסי לצארים ולשליטים, התרגל הוא כמו כן להעדר הזכויות שלו במדינה. אך גם אינו ידוע שהעם הרוסי נצמד לשמירה קפדנית על החוק. הקונסטיטוציה הרוסית היא בסך הכל מסך המאפשר ליצור אשליה של מדינה תקינה.

כמובן ברוסיה קיימים מוסדות שאמורים לדאוג לעניין הגנת זכויות האדם. אף על פי כן, זכויות האדם במדינה קיימות אך ורק בחוקה ובפועל הן לא מוגנות על אף גורם מוסמך. יותר מזה, גם העם הרוסי וגם כן השלטון פועלים ככל יכולתם כדי שלא יהיה אפשר לחיות במדינה. האנשים עצמם מפרים את זכויות האנשים הסובבים אותם, ותופסים את זה כנורמה. עם זאת, אזרחים רבים מאמינים בתמימות שבמקרה הצורך יוכלו להגן על זכויותיהם דרך פנייה למשטרה או לגופים ממשלתיים אחרים. רמת הנאיביות שלהם פשוט מדהימה. ישנם מקרים רבים מאד שמוכיחים את מילותיי, שלא נדבר על הניסיון האישי שלי. זה לא פלא מדוע האזרחים שהם הכי אינטליגנטים, מוכשרים, משכילים ועשירים עוזבים את רוסיה ובמקביל מוותרים על האזרחות הרוסית שלהם לטובת אזרחות חדשה אחרת.

חיי הדת, החברה והפוליטיקה בפדרציה הרוסית לאחרונה נוטים לנוע לכיוון האנטי אידיאולוגיזציה. זה קורה בעקבות שינויים מסוימים במבנה של תפיסת העולם, החשיבה והערכים של האדם המודרני. אגב, התופעה גם קיימת במדינות אחרות בעולם. אכן, עם הידרדרות של המצב הכללי במדינה, התעמולה של «פטריוטיות» בקרב האוכלוסייה צוברת תאוצה. כך מנסים השלטונות לא רק להסיח את דעת האוכלוסייה מנושאים מהותיים וחשובים לאוכלוסייה זו, אלא גם לחפות על אי-סמכותיותם ועל פשעיהם. אחרי הכל, זה מזמן כבר ידוע שהביטויים כמו «לטובת המולדת» ו»לטובת רוסיה» מיועדים לכסות כל פשע וכל שטות. ממשלת רוסיה, פוליטיקאים ועובדי מדינה הם בדרך כלל מאופיינים בבינוניות וחוסר אחריות.

רמת ההשכלה ברוסיה משאירה מקום ענק לשיפור. מדובר בחינוך הנרכש בהשתתפות עובדי המוסדות החינוכיים. ככלל, את הרמה הגבוהה ביותר של השכלה וידע מציגים תלמידים שלמדו במסגרת בית במקום בית ספר. בוגרי תיכון רבים מדברים בגסות, שותים, מעשנים, מתנהגים בחוצפה ומופקרות. הם מושפעים במידה רבה מסביבה שבה תלמידי בית ספר האלה גדלים, ובית ספר מהווה חלק ניכר מסביבה זו. היוצא מן הכלל היחיד אך לא חד משמעי זה אולי בית הספר «שייטינין».

בהתבסס על כך שאני גר ברוסיה מהרגע שנולדתי ועל הניסיון החוויתי שלי כאן, אני יכול להסיק מסקנה ברורה למדי. רוסיה — היא המדינה שלא מתאימה לחיים. במשך חמש-עשרה השנים האחרונות, החיים ברוסיה רק החמירו. במיוחד לאנשים שאפשר לאפיין אותם כבעלי חשיבה חופשית ואינדיווידואליות. החשיבה החופשית ברוסיה היא עדיין רדופה.

אז למה החיים ברוסיה מחמירים? אני מאמין שכל העניין תלוי באופי של אוכלוסיית המדינה. האם עלינו לצפות לשינויים חיוביים במדינה בעוד הנורמה בקרב אזרחיה היא עדריות, חייתיות, נכונות להשלים עם כל דבר, חוסר חשיבה ביקורתית ורמת שפיות נאותה, חוסר מוחלט של הערכה עצמית?

לסיכום, אני יכול רק לומר דבר אחד. רוסיה היא המדינה שבה מזמן נתנו שורשים מסורות «המפוארות» של הפקרות, בינוניות, טיפשות, חייתיות ואינסטינקטים עדריים. ובכך כל הזוועה של החיים ברוסיה.